החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' בן יוסף

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר.

עסקינן בשטר חוב שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כאשר בהתנגדות טען המבקש כנגד ביצוע שיק.

אליבא דמבקש בתצהירו, המשיבה השתמשה בשיק בחוסר תום לב, שלא כמוסכם ובניגוד לכל דין. לטענתו, הקים בשנת 2002 בר-מסעדה בעיר אשדוד. במסגרת היחסים בין המבקש למשיבה, סיפקה המשיבה למבקש 2 מקררים משומשים ודרשה כי ימסור בידה המחאה פתוחה, כבטוחה.

כנטען בתצהיר, "בענייננו, מדובר בשיק הנקוב בו זמן פרעון ל- 31/12/02 והשיק הופקד בהוצל"פ כ- 12 ימים בלבד, לאחר יום ז"פ השיק. במועד ההפקדה הודע לי ע"י סניף הבנק בו התנהל חשבוני, כי השיק דנן הופקד והבנק החזירו", אלא שכאמור, אין עסקינן בשיק כלל, אלא בשטר חוב.

המבקש הוסיף וטען, כי אף שאל את הסוכן, "מה זה בדיוק השיק הזה?!". לגישתו, הסוכן הרגיעו ואמר שהמדובר בשיק שהופקד בשוגג. כאשר פתח מועדון באזור התעשייה באשדוד, לגישתו, "המשיבה לא אמרה לי דבר בעניין השיק דנן שחזר ואף המשיכה לספק לי סחורה".

יצוין, כי על אף שב"כ המשיבה העמיד את המבקש על טעותו כבר ביום 01/01/13, לא הוגשה בקשה לתיקון התצהיר. המצהיר אף לא התייצב לדיון, כאשר בקשה לדחיית הדיון הוגשה 8 ימים בלבד לפני מועד הדיון וסורבה. לא למיותר לציין, כי הדיון בתיק נקבע כבר ביום 20/02/13 ועל המבקש היה להערך בהתאם.

דיון:

כידוע, בקשה למתן רשות להתגונן נועדה לאפשר למבקש להפוך מחייב לנתבע ולהיכנס בשערי בית המשפט. כל שעליו להוכיח בשלב מקדמי זה הוא, כי בפיו הגנה לכאורה. הלכה פסוקה היא, כי די שהמבקש יראה כי קיימת בבקשתו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתינתן בידו רשות להתגונן.

בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, סיכמה כב' השופטת ארבל את מטרתו של ההליך בקובעה:

"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (עניין אלפי) (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400)" (פורסם בנבו ביום 01/05/06).

למרות האמור וכפי שנפסק בע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(1), 66 ,עמ' 70-71:

"על אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן. תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית משפט זה לאמור: "לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים'"."

ומן הכלל אל הפרט. בתצהיר המבקש אין כל טענה ביחס לשטר החוב. כלל טענותיו נוגעות לשיק אשר נמסר לידי המשיבה, הופקד בבנק וחולל. לנוכח האמור, תצהירו של המבקש חסר התייחסות לשטר החוב נשוא הליכי הביצוע ונעדר גרסה מלאה ועקבית שיכולה להתמודד עם תביעתה של המשיבה לביצוע שטר החוב. האמור מתווסף לעובדה שהמבקש לא התייצב לדיון אליו זומן כדין.

מסקנת הדברים הינה שההתנגדות נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 800 ₪.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.